top of page

Pere Isha Book Cover
טקסט פרק ראשון

זו‭ ‬לא‭ ‬רק‭ ‬האדמה‭ ‬שרועדת

 

את‭ ‬נוגעת‭ ‬בי‭ ‬וצמרמורות‭ ‬עוברות‭ ‬לי‭ ‬מהעורף‭ ‬עד‭ ‬כפות‭ ‬הרגליים.‭ ‬זה‭ ‬רוך‭ ‬שמתפשט‭ ‬בתוכי,‭ ‬חם‭ ‬ורחב‭ ‬כמו‭ ‬הקיץ.‭ ‬את‭ ‬נכנסת‭ ‬אליי‭ ‬ומזיינת‭ ‬חזק,‭ ‬צובעת‭ ‬את‭ ‬קירות‭ ‬נפשי‭ ‬מבפנים.‭ ‬בשקט‭ ‬שלך‭ ‬את‭ ‬מקימה‭ ‬לנו‭ ‬בית‭ ‬תפילה‭ ‬בין‭ ‬מצעים‭ ‬כחולים‭ ‬כהים‭ ‬עם‭ ‬רקמת‭ ‬זהב‭.‬

אנחנו‭ ‬מתפלשות‭ ‬בזיעה,‭ ‬ויסקי‭ ‬וכוס.‭ ‬נושמות‭ ‬ונושפות‭ ‬זו‭ ‬את‭ ‬זו.‭ ‬התשוקה‭ ‬מתממשת‭ ‬דַּרְכֵּנוּ‭ ‬ונהיית,‭ ‬לכמה‭ ‬שעות,‭ ‬בשר אישה‭.‬

איך‭ ‬את‭ ‬יודעת‭ ‬אותי,‭ ‬איך‭ ‬את‭ ‬שומעת‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬הסודות‭ ‬שטמנתי.‭ ‬אני‭ ‬חוגגת‭ ‬את‭ ‬התנועה‭ ‬הבוטחת‭ ‬שלך‭ ‬בתוכי,‭ ‬וסומכת‭ ‬על‭ ‬הידיים‭ ‬החזקות‭ ‬שלך‭ ‬ועל‭ ‬העיניים‭ ‬שלך‭ ‬שיודעות‭ ‬להחליף‭ ‬צבעים‭.‬

את‭ ‬מצמידה‭ ‬כאפייה‭ ‬וטלית‭ ‬וטובלת‭ ‬אותן‭ ‬בצבע,‭ ‬בודקת‭ ‬אם‭ ‬אפשרי‭ ‬להן‭ ‬לנשום‭ ‬ביחד.‭ ‬אמנית‭ ‬טרוריסטית‭ ‬הם‭ ‬קראו‭ ‬לך,‭ ‬והרי‭ ‬שלום‭ ‬את‭ ‬עושה.‭ ‬הטרור‭ ‬שהכי‭ ‬מפחיד‭ ‬אותם‭ ‬זה‭ ‬אהבה.‭ ‬וגר‭ ‬זאב‭ ‬עם‭ ‬כבש,‭ ‬אישה‭ ‬עם‭ ‬אישה‭.‬

אנחנו‭ ‬נלקק‭ ‬פה‭ ‬כוס‭ ‬עד‭ ‬שנמגר‭ ‬את‭ ‬המלחמה,‭ ‬את‭ ‬האזעקות,‭ ‬את‭ ‬השומרים‭ ‬של‭ ‬כל‭ ‬החומות.‭ ‬אנחנו‭ ‬נאנחות‭ ‬וגונחות‭ ‬פיס‭ ‬אנד‭ ‬לאב‭ ‬על‭ ‬המיטה‭ ‬שלך,‭ ‬בפה‭ ‬שלנו,‭ ‬בין‭ ‬כפות‭ ‬הידיים‭ ‬שלנו.‭ ‬הקדוּשה‭ ‬נהיית‭ ‬אנחנו.‭ ‬אנחנו‭ ‬‮–‬‭ ‬קדוּשה‭.‬

אני‭ ‬משירה‭ ‬שערות‭ ‬ומשאירה‭ ‬לך‭ ‬אותן‭ ‬בבית‭ ‬בכל‭ ‬פינה,‭ ‬כמו‭ ‬חוטים‭ ‬שמבקשים‭ ‬לקשור‭ ‬אותך‭ ‬אליי.‭ ‬את‭ ‬משפריצה‭ ‬עליי‭ ‬מי‭ ‬פרחים,‭ ‬אגווה‭ ‬דה‭ ‬פלורס,‭ ‬שנספגים‭ ‬לי‭ ‬בצוואר‭ ‬ובבטן.‭ ‬כשאני‭ ‬הולכת‭ ‬אני‭ ‬מריחה‭ ‬ממך‭ ‬עדיין,‭ ‬ממשיכה‭ ‬להיגנב‭ ‬עלייך‭ ‬גם‭ ‬שעות‭ ‬אחרי.‭ ‬הגוף‭ ‬שלי‭ ‬מהדהד‭ ‬אותך,‭ ‬הנחיריים‭ ‬מזכירים‭ ‬למוח‭ ‬את‭ ‬הסערות‭ ‬שחוללנו‭ ‬במיטתך,‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬הגלים‭ ‬שגלשנו‭ ‬ביחד‭.‬

‭"‬מה‭ ‬את‭ ‬עושה‭ ‬לחוש‭ ‬הריח‭ ‬שלי?״ ‬אני‭ ‬שואלת‭.‬

‭"‬זה‭ ‬הריח‭ ‬והרוח״,‭ ‬את‭ ‬עונה‭.‬

את‭ ‬והמילים‭ ‬שלך,‭ ‬את‭ ‬והצבעים‭ ‬שלך.‭ ‬לצייר‭ ‬בתוך‭ ‬כנסייה‭ ‬את‭ ‬אומרת‭ ‬לי?‭ ‬בתוך‭ ‬בת‭ ‬אדם‭ ‬את‭ ‬שואפת‭ ‬ונושפת‭ ‬פה‭.‬

כשאני‭ ‬יוצאת‭ ‬ממך‭ ‬והדלת‭ ‬נסגרת‭ ‬מאחוריי,‭ ‬אני‭ ‬כבר‭ ‬יודעת.‭ ‬אין‭ ‬אישה‭ ‬אחרת,‭ ‬אף‭ ‬פעם‭ ‬לא‭ ‬הייתה.‭ ‬אַת‭ ‬הכול.‭ ‬נִכְנַסְתְּ‭ ‬לשכבות‭ ‬הפריכות‭ ‬ביותר,‭ ‬היכן‭ ‬שכל‭ ‬תנועה‭ ‬משפיעה.‭ ‬אַת‭ ‬המקום‭ ‬אליו‭ ‬הגעתי‭ ‬ואַת‭ ‬המקום‭ ‬ממנו‭ ‬אני‭ ‬מתחילה‭.‬

ידעתי,‭‬ אַת‭ ‬תחילת‭ ‬הספירה‭.‬

Malka_Poster5_Detail2.jpg

בספר סוער ומסעיר זה, אישה עוזבת יחסים ארוכי שנים עם גבר ויוצרת יחסים עמוקים, שוויוניים וחושניים עם אישה.
בכתיבתה של רווה, הגוף הנשי הוא גיבור הסיפור – הגוף מכיל את הסדר ואי הסדר, הנקבה והזכר, הטבע והנס; עצם קיומו והבעת קולו, גם בצרחה וגם בלחישה, מהווה תקווה לאפשרות של שחרור.

רווה מציעה בספרה הראשון פרא אישה כתיבה חדשה, מורדת, כתיבה משוחררת של אישה שבשרה דובר אמת, כתיבה נשית פרטית של ליבידו קוסמי. רווה מספרת לנו שיש אהבה אחרת ויש סקס אחר, ומצליחה בשפתה היצירתית והעכשווית להביאו לכאן.

bottom of page